תערוכה על מסלול אחר | שני פולצ'ק

בהנחיית: ד"ר ויטל רבקה ואדר' קוטוק עודד

היריד של 34' היה אחד מגדלי הירידים בעולם, וארמון תוצרת הארץ נחשב ליצירה אדריכלית, והיווה מקור לגאווה בקרב תושבי הישוב העברי. היום, אחרי 73 שנה, האם עדיין תוצרת הארץ היא מקור לגאווה ארצית? האם יש מודעות ועידוד לתוצרת הארץ? האם צריך להציג זאת כפי שהיה ביריד המזרח? אם כן, האם צריך להקים מבנה כזה באותו מקום של המבנה המקורי? מה הקרבה לים ולנמל יכולה לתרום מבחינת החומריות והמראה למבנה? האם מבנה כזה כיום, יכול להחזיר לתחושת הגאווה הגדולה שהייתה באותן שנים? כנראה שאין תשובה חד משמעית לכך, כיוון שכל אחד רואה ומרגיש אחרת בנוגע למדינה, וגאווה ארצית היום היא רק כאשר ההצלחה היא מחוץ לתחומי הארץ כמו קבלת מדליה באולימפיאדה או הסרט החדש של גל גדות. התרבות שהייתה בעבר שונה מהתרבות של היום, סיורים במוזיאונים נעשים מטעם בית הספר או העבודה, ומעטים האנשים ההולכים בזמנם הפנוי. אולי דווקא מקום שיציג את התוצרת הישראלית יצליח לשנות זאת ולהוות שוב מרכז לגאווה.