כאשר מבנה היסטורי הופך לחנות של zara, כיכר מרכזית למקומות חניה ושבילים בהם הלכו אלפי אנשים בדרכם לראות את תוצרתן של מדינות העולם לשדרות חנויות, נשאלת השאלה- מהו באמת שימור?

פעולת השימור ככלל עוסקת בהנצחת ערכם של מקומות או מבנים. לעיתים במרחב האורבני הערך הוא אינו המבנה הפיזי אלא התוכן שיצקו לתוכו, המאורעות שהתרחשו בו והפעולות שהוא מאפשר. יריד המזרח מהווה עבורי מרחב פעולה לבחינת השאלה "מהו שימור מהותי"?. היריד, כבית לתערוכות שנתיות מתחלפות, מהותו היא הזמניות. במבט שטחי מושג ה"זמניות" נדמה כאנטי-תזה למושג ה"שימור" אולם במבט מעמיק יותר מתגלה כי היחס בין שני המושגים הללו במרחב האורבני הוא בו- זמניות. במציאות הפוסט מודרנית קצב השינויים הולך וגדל ועל האדריכלות לקחת בחשבון כי הפונקציה שלשמה נבנה בניין מסוים עשויה להשתנות בתוך פרק זמן קצר, ולתכנן אותו כך שיתאים בקלות לפונקציה חדשה. יחד עם זאת, למרות הצורך וההגיון בבנייה זמנית במציאות העכשווית, עלינו להבין כי לצד ה"זמני" יש צורך ב"קבוע". כשם שמכוניות נסמכות על כבישים, גלי רדיו על תרנים ומטוסים על מסלולי המראה- לקביעות במרחב, כלובשת צורה ע"י שימור יש תפקיד פסיכולוגי- מטרתה לשייך את המרחב ולייצר תחושת המשכיות חברתית בין דור אחד לזה הבא אחריו ובין האנשים למקום בו הם גדלו או חיו.