פרויקט הגמר שלי מציע דרך הסתכלות אחרת על הבניה המודרנית ומעלה לדיון את המושג "רטרופיט". הפרויקט נבנה תוך הסתכלות עתידית - מה יקרה כשיתחילו לבנות מגדלים גבוהים יותר,  וה"פנטאהוז" של מגדל היוקרה הנוכחי יהפוך תוך כמה שנים לדירה שנלקחו ממנה זכויותיה הבסיסיות בעת בנייה של מבנה יותר גבוהה בסמוך?
מטרתי בפרויקט הייתה לבצע שינוי בזווית השיוט של ספינת האדריכלות בכדי למנוע ממנה להיכנס בקרחון של בניה לגובה לא מתחשבת. כמקרה בוחן, בחרתי ברחוב "עמישב" בגבעתיים. המבנים הנמצאים באתר כיום הם בעלי ארבע קומות ואופי השכונה שקט.
מתוכנן לאזור פינוי בינוי אך קמה עצומה מצד הדיירים אשר מתנגדת לתוכנית ומונעת ממנה לצאת לפועל- כאן אני נכנסת לתמונה ומציעה פינוי בינוי חדש, אחד שישמר את אופי השכונה ויעניק לדיירים איכות חיים טובה יותר. ההצעה מתבססת על מבנים מדורגים + חזית מסחרית המשתלבת במבנים. הדירות עצמן ממוקמות בצורה אלכסונית ומעניקות לכל דירה שלושה כיווני אוויר ובעזרת מיקום נכון של המבנים, יצרתי חצר משותפת רציפה שתהיה לשימוש התושבים.