הפרויקט התחיל כשביקרתי לראשונה במחלקה פסיכיאטרית סגורה עקב אשפוז של אדם קרוב אליי. כשהייתי שם וראיתי את חומת בית החולים הפסיכיאטרי, את המבנה ואת חללי פנים בית החולים הרגשתי שהתכנון של המקום מנותק לחלוטין מהמציאות.  לאורך ההיסטוריה בתי חולים פסיכיאטריים היו ממוקמים בשולי העיר ומוקפים בחומה. הדפוסים הללו נשארו עד היום. החומות והגדרות הללו משפיעים תודעתית על החולה ועל השכונה שמקיפה את בית החולים ומעצמים עוד יותר את הסטיגמות הקיימות כלפי בתי חולים פסיכיאטריים וכלפי פגועי הנפש. הפרויקט "מרחבי הנפש" מציע לשבור את החומה ואת הגדרות הקונקרטיות והמטאפוריות הקיימות כיום ומראה נקודת מבט חדשה על תכנון בית חולים פסיכיאטרי "אברבנאל" ללא חומות באופן המנהל סימביוזה בינו לבין השכונה בה הוא ממוקם על ידי שטחים חדשים עם פונקציות חדשות שיפתחו בעקבות הסרת החומות. בפרויקט יש טיפול בשטח סביבת בית החולים, במבנה ובחדר המאושפז. הפרויקט מראה כי על ידי עיצוב ותכנון ניתן ליצור מרחבים וחללים מרפאים וחברה בריאה יותר.