כשישבתי בבר המנזר שבאלנבי, הסתכלתי מסביבי, והבחנתי בבנין אלנבי 58, בניין נטוש, עם קירות סדוקים ומקולפים, נראה כמו חורבה, אך עדיין, למרות המראה החיצוני הלא מושך, קסם העבר והיופי הפנימי שלו מקרינים החוצה | היו תקופות כשבאו לראות סרט בקולנוע רימון או כשבאו מאוחר יותר לחוות ערבים בלתי נשכחים באווירה של חול למועדון אלנבי 58 | בפרשנות הממסדית שנגלתה לעיני בעירייה, מיועד המקום להפוך לבנין מגורים שחזיתו תשומר באופן חזותי בלבד ללא התחשבות במרקם האנושי התוסס של תל אביב - ללא זכר לחיים והתזוזה  שהבניין כה צמא להם | היסטורית בתי הקולנוע של תל אביב  מראה שכל מבני בתי הקולנוע בת"א הפכו ממבני בתי הקולנוע למבני מגורים ומסחר, וללא שום התחשבות ברוח התרבות ששררה לאורך השנים בחללים אלה ובהד האורבני שהם יצרו סביבם,כמו בתי עסק מיתולוגיים שהפכו את המקום וסביבתו לזהות מיוחדת | הפרוייקט עוסק במקרה מבחן של מבנה קולנוע רימון ששימש בעבר כקולנוע ומועדון באלנבי 58 , ועוסק גם ברחבת הכיכר, מה קרה במקום עצמו וברחבה סביבו - החלק המעניין הוא החלק האחורי וצדדיו של אלנבי 58, איזור זה יצר התנקזות של עסקים מיתולוגיים הנקשרים בחיי הלילה, כמו המנזר ועוד רבים וטובים. בעקבות אירועים אלה המקום הפך ללנד מארק, ולכן חשוב להפוך אותה לכיכר| המהות של הכיכר היא בפעילות הציבורית שמתרחשת בכיכר - לתת לפרט להתבטא, לחלוק דעות, ולהיות הוא בתוך המרחב הציבורי הלא מנוכס | הפונקציות במבנה מייצרות אינטראקציה אנושית ועוסקת בקשר שנוצר בין חללי הפנים והחוץ.